1דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו. בב"ר דם אחיך אין כתיב כאן אלא דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו ואונקלוס שתרגם קל דמי זרעין דעתידין למיפק מן אחיך קבלו קדמי מן ארע' ולא הזכיר דמו הוא מפני שהוא מבואר מן הכתוב:2מן האדמה יותר ממה שנתקללה היא כבר בעונה. פירוש באותו עון שצותה להוציא עץ פרי שטעם עצו ופריו שוים והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ עץ עושה פרי ולא העץ פרי כדלעיל וכשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה לא עון זה שפצתה את פיה לקחת את דמי אחיו שעדיין לא נתקללה על זה העון ואיך יאמר ארור אתה יותר מקללת האדמה כי מ"ם מן האדמה כמ"ם מכל מלמדי ופירוש אשר פצתה ויען אשר הוסיפה על חטאה ופצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך אני מוסיף לקלל אותה עוד קללה אחרת שכשתעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך. והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואיננו נכון כי בכאן לא ארר האדמה בעבורו כאשר באביו אבל אמר שיהיה הוא ארור ממנה ופי' הקללה שלא תוסף תת כחה אליו ושיהיה נע ונד בה ולא הבינותי דבריו כי גם הארירה הראשונה אינה אלא שיהיה הוא ארור ממנה שתעלה לו דברים ארורים זבובים ופרעושים ונמלים ושיזרענה מיני קטניו' והיא תצמיח לו קנריס ועכביות כדלעיל אך מה שיש לתמוה על פרש"י ז"ל הוא מה שכ' וגם בזו הוסיפ' לחטוא אשר פצתה את פיה לקבל את דמו דמשמע שהפתיחה הזא' שפתחה את פי' לרעה הית' ואלו בפ"א ד"מ אמרו מיו' שפצתה הארץ לקבל דמו של הבל שוב לא פתחה ופריך תלמודא והא כ' ותפתח הארץ את פיה ומשני נפתחה לרעה ולא נפתחה לטובה אלמא פתיחתה לקבל דמי הבל לטובה היתה ולא לרעה ואיך כתב רש"י וגם בזו הוסיפ' לחטא והנני מוסיף לה קללה. ושמא יש לומר שפתיחתה לקבל דמי הבל אע"פ שהשם חשבו לה לחטא מכל מקום היא לא היתה פתיחתה אלא לטובה כדי לכסות דמו של הבל ואלו פתיחתה לבלוע את קרח לא היתה אלא לרעה אע"פ שהשם לא חשבו לה לחטא:
